האם שחמט עוזר לילדים עם ריכוז וקשב?

הורים שואלים את השאלה הזאת בשתי צורות. האחת כללית: "האם שחמט יעשה את הילד שלי מרוכז יותר?" השנייה ספציפית וזהירה יותר: "לילד שלי קשה עם קשב, האם שחמט הוא רעיון טוב או מתסכל?" שתיהן ראויות לתשובה כנה, לא למכירה.

מה המחקר אומר ומה הוא לא אומר

שחמט נחקר בבתי ספר במשך עשרות שנים. הממצאים העקביים צנועים ואמיתיים: ילדים שלומדים שחמט בתוכניות מובנות נוטים להשתפר במבחני ריכוז, זיכרון עבודה ופתרון בעיות, וחלק מהמחקרים מראים שיפור קטן במתמטיקה. ההשפעות חזקות ביותר כשהשחמט נלמד כקורס, עם שיעורים ותרגול, ולא נשאר משחק חופשי.

מה שהמחקר לא תומך בו הוא כל טענה ששחמט מרפא קשיי קשב או מחליף עזרה מקצועית. אם ילד אובחן עם הפרעת קשב, שחמט הוא לא טיפול. הוא יכול להיות פעילות טובה מאוד לאותו ילד, מהסיבות שלמטה, אבל זו טענה אחרת, והיא הכנה.

למה שחמט טוב במיוחד בבניית קשב

רוב הפעילויות או דורשות קשב או מתגמלות אותו. שחמט עושה את שניהם בו-זמנית, בדרך שילדים מרגישים:

לקשב יש תוצאה מיידית. ילד שמסיט את המבט למהלך אחד מאבד כלי. אף אחד לא צריך להגיד לו להתרכז; הלוח אומר.
המשימה קצרה. מהלך בודד הוא החלטה קטנה ושלמה. ילד לא צריך להחזיק ריכוז שעה, רק עד המהלך הבא, ואז הבא.
המשוב מיידי ולא אישי. הלוח לא נוזף. טעות היא פשוט כלי שנאכל, והמהלך הבא הוא התחלה חדשה.
המאמץ נראה. ילד רואה שחשיבה ארוכה יותר הביאה מהלך טוב יותר. הקשר הזה בין מאמץ לתוצאה הוא בדיוק מה שילדים עם קשיי קשב מפספסים לעתים קרובות במקומות אחרים.

איך זה נראה בפועל

מורים שמפעילים שחמט בכיתות מתארים את אותו דפוס. הילד חסר המנוחה, זה שלא מסוגל לשבת דרך סיפור, יושב מול לוח עשרים דקות כי בכל מהלך משהו מונח על הכף. מנהלת גן באחד הגנים שמשתמשים בשחמטק ניסחה את זה כך: את ההשפעה רואים הכי הרבה על הילדים הפחות שקטים והפעלתנים, שיושבים, משחקים ומצייתים לחוקי המשחק, דבר שבדרך כלל קשה להם.

זה לא קורה ביום הראשון. זה קורה אחרי כמה שבועות, כשהילד מכיר את הכלים מספיק כדי שהמשחק עצמו, ולא החוקים, יחזיק את הקשב שלו.

איך גורמים לשחמט לעבוד לילד שקשה לו להתרכז

אותן תכונות שהופכות שחמט למועיל יכולות להפוך אותו למתסכל אם המפגשים בנויים לא נכון. כמה התאמות משנות מאוד:

מפגשים קצרים, תמיד. עשר דקות לילד צעיר, עשרים לגדול יותר, ומפסיקים כשעדיין הולך טוב. מפגש שמסתיים בתסכול מבטל שלושה טובים.
משחקים קטנים לפני מלאים. צריח נגד רגלי, שני כלים לכל צד, מרוץ רגלים. משחק מלא דורש ארבעים החלטות ברצף, וזה יותר מדי בהתחלה לכל ילד, והרבה יותר מדי לילד שמתקשה בקשב.
חידות לפני משחקים בהתחלה. חידה היא החלטה אחת עם תשובה נכונה אחת. היא נותנת לילד את החוויה של להתרכז ולקבל תגמול, בתוך שלושים שניות. משם בונים.
שאלה אחת, חוזרת. "מה הצד השני רוצה לעשות?" מלמדים את הילד לשאול אותה לפני כל מהלך. זו פעולת קשב קונקרטית שחוזרת על עצמה, וזה כל המשחק בזעיר אנפין.
מותר לזוז. ילד שחושב טוב יותר בעמידה שיעמוד. שחמט לא דורש לשבת בשקט, רק להסתכל על הלוח.

למה לצפות, ולמה לא

צפו, בתוך כמה חודשים, לילד שמסוגל לשבת מול לוח יותר זמן משיכול בהתחלה, שבודק את המהלך שלו לפני שהוא מבצע אותו, ושגאה בזה בגלוי. צפו שההרגלים האלה יופיעו, לאט, במקומות אחרים: לסיים עמוד, לבדוק שיעורי בית.

אל תצפו ששחמט ישנה לבד את התפקוד של הילד בבית הספר, או יחליף את התמיכה שילד מאובחן צריך. שחמט הוא פעילות טובה אחת מכמה. במקרה הוא טובה במיוחד לקשב, כי קשב הוא הדבר שהוא מאמן ומתגמל בכל מהלך ומהלך.

הערה על אפליקציות

מסכים הם בדרך כלל האויב של הקשב, אז הוגן לשאול אם שחמט על מסך עוזר בכלל. זה תלוי לגמרי במה שהמסך עושה. אפליקציית שחמט שמציגה חידה אחת בכל פעם, מחכה לתשובה של הילד ולא נותנת פרס על הקשה מהירה מאמנת את אותה מיומנות כמו לוח. כך שחמטק בנויה, ולכן היא משמשת בגני ילדים כפעילות חשיבה ולא כמשחק שצריך לנצח בו מהר. לוח עם הורה מהצד השני הוא עדיין הגרסה הטובה ביותר. אפליקציה שבנויה נכון היא מקום שני סביר, ושימוש הרבה יותר טוב בזמן מסך מרוב האפשרויות.